ט"ו בשבט לנצח מתחבר לי עם יום קבלה של התעודות.
הקשר דיי מבאס.
כילדה זה היה אחד הימים הקשים עבורי.
עוד פעם המילה פוטנציאל, ועוד פעם לא משתתפת
ועוד פעם לכי בראש מורם ועוד פעם מלא מלא מהכל.
בכיתה י', בט"ו בשבט, כתבו לי בתעודה שאני על תנאי. שליליים בערימות 🥴
הייתי חולמנית, בוהה מלא, מאבדת ריכוז ברגע, מפטפטת, יוצאת באמצע השיעור...
שורה תחתונה -
תהיו עדינות, מחבקות ומכילות תמיד.
הילדים והילדות שלנו עם איכויות בערימות. תרימו להםן בחוזקות שלהםן, לא בחולשות.
הם מכירים את החולשות, לא צריך ללחוץ.
בסוף. זה רק ציון.
עכשיו לכו לחבק עץ. זה עושה טוב.
טיפ: אפשר להכניס לתוך הגליל של העץ פתקים עם ברכות ואיחולים אישיים.
תהנו !